הגעת מהסרטון על הגזר
שיטת הפירה
זאת השיטה שהבטחתי. היא נותנת יותר מהתנור לבד, והיא לוקחת חמש דקות עבודה.
בסרטון אמרתי שחום פותח את התא ומשחרר את הבטא קרוטן. מה שלא אמרתי הוא שהחום הוא רק חצי מהסיפור. החצי השני הוא כמה שאתם מפרקים את הגזר אחרי שהוא רך. גזר שלם נספג פחות מפרוסות, ופרוסות נספגות פחות מפירה.
ארבעה צעדים
-
1
אופים את הגזר שלם, בלי לקלף
מאתיים מעלות, בערך עשרים וחמש דקות, עד שהמזלג נכנס בלי התנגדות. שלם ולא קלוף כדי שכלום לא יברח החוצה.
-
2
מועכים אותו כשהוא עוד חם
מזלג, מועך תפוחי אדמה או בלנדר מוט. ככל שהמרקם חלק יותר, כך הגוף מוציא יותר. זה כל הרעיון.
-
3
כפית שמן זית לתוך הפירה
לתוך הפירה, לא מעליו בסוף. בטא קרוטן נמס בשומן, ובלי שומן רוב מה ששחררתם פשוט לא ייספג.
-
4
קורט מלח, ומה שבא לכם
אצלי זה כמון וקצת לימון. יש שאוהבים קינמון. זה כבר עניין של טעם, לא של בריאות.
למה זה עובד
הבטא קרוטן בגזר יושב נעול בתוך דופן התא. גזר חי כמעט לא מוותר עליו. חום שובר את הדופן, וריסוק שובר את מה שנשאר.
במחקרים, מגזר מבושל ומרוסק הגוף סופג בערך שני שלישים מהבטא קרוטן, לעומת בערך ארבעים אחוז מגזר חי קצוץ. וזאת הסיבה שאני אופה ולא מבשל במים: באפייה מאבדים בערך חמישה אחוז, בסיר בין עשרה לחמישה עשר, כי חלק מזה עובר למים ואז נשפך.
פירה מתפרק מהר יותר בגוף מאשר גזר שלם, אז הסוכר שבו נספג מהר יותר. למי שעוקב אחרי סוכר בדם, עדיף לאכול אותו כחלק מארוחה ולא לבד. וכמו תמיד, זה מה שאני קורא ומנסה, לא ייעוץ רפואי.
אם זה עזר, תשתפו את זה עם מישהו שמבשל גזר במים.