הגעת מהסטורי על השום

שום כמו שצריך

ארבעה דברים שלא נכנסו לסטורי. אחד מהם באמת חשוב, ורוב האנשים לא מכירים אותו.


01

עשר הדקות, בקצרה

האליצין לא קיים בשן שלמה. הוא נוצר רק ברגע שכותשים, כשהאנזים פוגש את החומר שהיה כלוא לידו.

כותשים, מחכים עשר דקות על השיש, ורק אז למחבת. החום הורג את האנזים, אז אם השום נכנס לשמן מיד, הוא מפסיק לייצר לפני שהספיק.

02

ולא במקרר בזמן ההמתנה

זו הטעות שהכי קל לעשות. בניסוי שמדד את זה, שום כתוש שנח בקור ייצר בערך ארבעה עשר אחוז מהאליצין, לעומת תשעים ושניים אחוז בשום שנח בטמפרטורת החדר.

עשר הדקות צריכות להיות על השיש. לא במקרר.

03

שום מצנצנת הוא טעם בלי המנגנון

שום כתוש מוכן עובר פסטור בחום גבוה, ומוסיפים לו חומצה כדי לייצב אותו. שני הדברים האלה הורגים את האנזים, ובלי אנזים אין אליצין. גם אם תכתשו אותו שוב.

הוא עדיין נותן טעם. הוא פשוט כבר לא עושה את מה שדיברנו עליו.

04

איפה מאחסנים מה

ראש שלם. במקום יבש ואוורירי, לא במקרר. במקרר הוא מנביט ונעשה גומי.

שיניים מקולפות. דווקא כן במקרר, בכלי אטום, עד שבוע. הקור מאט שם את הפירוק.

נבט ירוק במרכז. סימן שהשן ישנה. הוא לא מסוכן, רק מריר, ואפשר פשוט להוציא אותו.

וזה החלק החשוב

שום בשמן זית לא נשאר על השיש

שום טרי בשמן, מהסוג שמכינים בבית ומשאירים בצנצנת על השיש, הוא סביבה מסוכנת. אין בו חמצן, אין בו חומציות, וזה בדיוק מה שחיידק הבוטוליזם צריך. הוא לא משנה את הריח ולא את הטעם, אז אי אפשר לזהות אותו.

ואני אגיד את מה שאני לא יודע. אין מינון מוכח של שום, ואף אחד לא הוכיח שהוא מרפא משהו. מה שיש זה תרכובות שנחקרות הרבה, ובישול נכון שלא עולה לכם כלום.

אז תבשלו חכם.

לכל סרטוני מה בצלחת

אם זה עזר, תשתפו את זה עם מישהו שמבשל עם שום מצנצנת.